מבינה מלאכותית עד פורטנייט, מהנדסי וריפיקציה הם מנתחי המוח של המחשבים

נכתב על ידי We Are Intel | מרץ 2019

מאחורי הטכנולוגיות הכי מתקדמות והמעבדים הכי חזקים עומדת חבורה של מהנדסים, שמלווה את פיתוח המוצר בכל השלבים ונותנת לו אור ירוק. אילו אתגרים הם פיצחו, למה זה בית הספר הכי טוב שיש ואיך מצטרפים?   

בתפר שבין חומרה לתוכנה, בין הסיליקון שבונה את הרכיב לקוד שמפעיל את הפונקציה, נמצא המוח של תעשיית האלקטרוניקה. מהנדסי וריפיקציה הם אלה ששומרים על המוח, מוודאים שהוא פועל כמו שצריך ועוזרים לו לשנות את העולם. העיסוק שלהם נוגע לכל שלבי המוצר, מתכנון ועד שיווק: הם בודקים את ההיתכנות והמימוש, מגדירים את סביבת הבדיקה ואת המשוכות שהמוצר חייב לעבור ונותנים לו אור ירוק. כינסנו שלושה מהם, כדי להבין מה הם עושים במרכז הפיתוח בחיפה ובקמפוס ירושלים.

תחום הווריפיקציה הוא עולם ומלואו. מיטל פייביש אטיאס, 15 שנים באינטל, עוסקת בעיקר בפְּרה-סיליקון. הצוות שלה הוא חלק מקבוצת פיתוח מעבדים למחשבים אישיים ושולחניים, כולל אלה שישמשו כמאיצי חומרה לבינה מלאכותית. "אלה המעבדים המובילים בעולם, עם טכנולוגיות הייצור החדישות ביותר, שייכנסו כמעט לכל הסגמנטים - לפטופ, דסקטופ, שרתים - קשת רחבה של מוצרים המובילים בשוק".

"כדי שמעבד ייצא לשוק", מרחיבה מיטל, "יש לו כמה שלבים, ביניהם: הגדרה ארכיטקטונית, שלב הדיזיין, שלב המימוש ובדיקת היתכנותו, כלומר הווריפיקציה. כמי שבאה דווקא מרקע אקדמי של הנדסת מחשבים, היא מעידה כי הכירה יותר את עולם התכנות. "אנשים חשופים יותר למשתמש שבקצה. אבל מבפנים מגלים שמה שמאפשר לכל התוכנות להיות מורכבות יותר, מה שמאפשר לטכנולוגיה להתקדם ולעבד כמויות אדירות של מידע, כל תחום ה-AI  - זה הסיליקון. מהנדסי הווריפיקציה מוודאים שהמוצר שייצא לשוק יהיה באיכות גבוהה. בסופו של דבר, אנשים מטמיעים אינטל בזכות האיכות. וריפיקציה חזקה יותר גורמת למוצר לעבוד לאורך זמן ובאופן איכותי".  

למצוא את הבאג, לאתר את הנעלם

גם גבעון רייז, שמשלים 12 שנים בחברה, למד הנדסת תוכנה. לראיונות הוא ניגש עוד בזמן הלימודים בטכניון. "הייתה שביתה ארוכה", הוא נזכר, "אז חשבתי שיהיה נחמד להעביר את הזמן. מאז לא מצאתי שום סיבה לחפש מקום אחר". כיום מנהל גבעון את צוות Core Power Management Validation ועוסק בכל השלבים, פוסט ופרה סיליקון. "אנחנו עושים וריפיקציה בסביבות רחבות, סימולציה, אמולציה, קלאסטרים. אתה נחשף לאתגרים מסוגים שונים, מכניס פיצ'רים כבר בשלב הגדרת המוצר". כמו מיטל, גם גבעון היה "בראש תוכנתי". אבל, הוא אומר, "תמיד תהיתי מה קורה עם כל פקודה שאני מריץ, ואיך תכלס זה עובד. מתברר שצדקתי: זה ה-דבר". 

יחזקאל (חיקו) צדיק, הוותיק שבחבורה ובהרבה מובנים האבא של הצוות, כבר תכנן לצאת לפנסיה. אצלו זה התחיל בתואר בהנדסת חשמל בבאר שבע ובקריירה בסיסטם. "הציעו לי להיכנס לווריפיקציה ונדלקתי על זה - למצוא את הבאג, לאתר את הנעלם". חיקו הקים סטארטאפ עם חברים, ובדיוק כשפרש הגיעה ההצעה מאינטל. מאז הספיק להחליף כמה כובעים בארגון. "בשלב מסוים אמרו לי, כמומחה ולידציה: לך לגוב האריות - למרכז הפיתוח בחיפה". כיום הוא נהנה ממעמד בכיר של Principal Engineer ומוביל טכני בקבוצת המעבדים. "בעצם הוא הסטרטאפ שלנו", אומר גבעון, "הוא יכול לפתוח מחדש יישום בן 10 שנים ולהגיד: אפשר יותר טוב, בואו נתחיל מאפס". חיקו צוחק: "האמת שגיליתי שעם כל הידע והניסיון שצברתי, יש המון מה ללמוד ויש ממי. גיליתי מנהלים שמוכנים לקחת ריסק, לתת צ'אנס לרעיונות משוגעים שאני בא איתם, ללכת מאוד רחוק עם פתרונות וריפיקציה ולהגיע למחוזות שאיש לא ניסה. יש מעט מאוד חברות כאלה".

במה בעצם הם נבדלים זה מזה? גבעון מנסה לעשות סדר: "ביומיום כל אחד שקוע בשלו, אבל יש הרבה עבודה משותפת. חיקו מגדיר מתודולוגיות של ולידציה שהצוות שלי עובד איתן, כדי 'לוולדט' את המוצר עצמו. אנחנו נותנים דליברי לקבוצה של מיטל". מיטל ממשיכה: "אנחנו לוקחים את ה-IP שלהם, אחרי שהם בדקו אותו פנימית, ומוודאים שהוא יודע לדבר עם העולם הרחב יותר". חיקו: "הם בעצם סוג של לקוח מבחינתנו, הם יותר קרובים ללקוח, הם יודעים מה צריך להיות".

אנשי חשמל שאוהבים תוכנה ולהיפך

הצוותים של שלושתם עומדים להתרחב. המאגר הקלאסי הוא מהנדסי תוכנה, מחשבים או חשמל. "מגיעים אלינו אנשים מחשמל שאוהבים תוכנה, או אנשים מתוכנה שמעניין אותם מה קורה 'מאחורי הקלעים'. הם גם אלה שיישארו. הערבוב הזה שבין תוכנה לחומרה הוא אינהרנטי לעבודה, אבל הוא גם מבורך במובן המנטלי - אנשים מתחומים שונים 'מערבבים' לנו את צורת החשיבה וגורמים לנו לחשוב בכל פעם אחרת. כך בעצם בנוי התחום הזה, כמו אוסף של חידות הגיון, כולל בבעיות שעלולות לצוץ גם עשור קדימה. זה מחייב אותך לשפר ולהשתפר כל הזמן, ועם כל הלחץ ועומס המטלות בשוטף, גם להקצות משאבים לחדשנות".

הם מעידים על אתגרים אינסופיים, למידה מתמדת וסיפוק בעבודה: "זה יכול להיות טלפון שמבשר שאין יותר באגים ושהמוצר יוצא מריסט, שאיזה פיצ'ר מוטמע בסייט מעבר לים, או שהוא יוצא לשוק. הכתבות ביום שאחרי, כשאתה קורא על משהו שעבדת עליו. פתאום כולם מדברים על היתרונות, על העבודה הקשה. תמיד נחמד גם לשמוע על החלק של היחידה שלנו בהכנסות ובשם הטוב של החברה". קטגוריה אחרת של אתגר וסיפוק קשורה בחניכת עובד חדש. "לראות את ההתקדמות של מישהי שהגיעה אתמול - ועם כל הכבוד לאוניברסיטה, יש דברים שרק הניסיון כאן יכול ללמד אותך - זה פשוט מרגש", אומרת מיטל. חיקו מכיר את זה היטב: "כשאני הולך במסדרון ושומע את החבר'ה הצעירים מצטטים משפטים שלי, או מסבירים אחד לשני עקרונות שאני גיבשתי - אני יודע שאני יכול לפרוש בשקט".  

השלושה מדברים על גמישות גדולה מבחינת שעות העבודה. במקרה של גבעון, שמתגורר במרכז הארץ, זה אומר גם עבודה מהבית ומאתרים אחרים של החברה. כשבבית שואל הדור הבא מה הם עושים בעבודה, סבא חיקו שולף את טום וג'רי: "כמו חתול ועכבר, גם אנחנו מחפשים באגים שמסתתרים בחורים". עם הגדולים יותר אפשר לדבר על שרלוק הולמס, או חדרי בריחה. מיטל עושה את זה פשוט יותר: "נכון למחשב שלך יש מוח? אז אני דואגת שהוא יעבוד בלי טעויות. אם לא עובד, אין פורטנייט".